מאת: עו”ד שמואל סעדיה
סעיף 5 לחוק יסוד: הכנסת, קובע, כי כל אזרח ישראלי בן 18 ומעלה זכאי לבחור לכנסת – אם לא נשללה זכותו על־ידי בית־משפט על־פי חוק.
טרם תוקקו הוראות חוק לפיהן ניתן לשלול זכות בחירה, ולכן קיימים לפי חוק היסוד שני תנאים: כשרות גיל ואזרחות. יחד עם זאת נקבעו בחוק הבחירות לכנסת תנאים נוספים, הנובעים מדרישות מנהליות: רישום בפנקס הבוחרים;19 רישום במרשם התושבים;20 ושימוש בפנקס זיהוי לצורך ההצבעה.
מי זכאי להיבחר?
סעיף 6(א) לחוק יסוד: הכנסת קובע, כי “כל אזרח ישראלי שביום הגשת רשימת המועמדים… הוא בן עשרים ואחת ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת, זולת אם בית־המשפט שלל ממנו זכות זו על־פי חוק או שנדון לעונש מאסר בפועל לתקופה של חמש שנים או יותר בשל עבירה נגד בטחון המדינה שנקבעה לכך בחוק הבחירות לכנסת וטרם עברו חמש שנים מיום שגמר לרצות את עונש המאסר”. סעיף 56א לחוק הבחירות לכנסת מגדיר מהן עבירות נגד בטחון המדינה, וקובע. כי הפסילה תחול גם לגבי עבירות שנעברו לפני חקיקת התיקון.
פרופסור רובינשטיין22 מציין כי הצעת החוק שהוסיפה את סעיף 56א לא עברה ברוב מיוחד בשלוש הקריאות, ומכיוון שניתן לראות בה סטיה מעקרון השוויון האמור בסעיף 4 לחוק היסוד, יתכן שאין היא תקפה.
עורך־דין ז׳ טריינין בספרו דיני בחירות מציין, כי שלילת הזכות להיבחר על־ידי בית־המשפט, על־פי חוק, מעוררת שאלה נכבדה:
“מכיוון שבחוק הבחירות לכנסת פתה המחוקק פתח לפניה לבית־המשפט לשלול את הזכות להיבחר לגבי הגוונים השונים האפשריים, הבאים לידי ביטוי בחוק, נראה שפסקה זו, המופיעה בסעיפים 5 ו־6 לחוק יסוד: הכנסת היא מיותרת”.2,1
סעיף 6(א) קובע כאמור הגבלה לפיה “כל אזרח ישראלי… זכאי להיבחר לכנסת זולת אם בית־המשפט שלל ממנו זכות זו על־פי חוק או שנדון לעונש מאסר בפועל לתקופה של חמש שנים או יותר בשל עבירה נגד בטחון המדינה שנקבעה לכך בחוק הבחירות לכנסת וטרם עברו חמש שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר”.
קטע זה פורסם בספר “בחירות – הזכות לבחור ולהיבחר” של עו”ד שמואל סעדיה.
