מאת: עו”ד שמואל סעדיה
בחוק הבחירות לכנסת ובחוק הבחירות לרשויות המקומיות מוקדש פרק לעבירות מיוחדות לבחירות. העבירות הנדונות הן זיוף רשימת בוחרים, הפרעה בבחירות, נטישת חומר הצבעה, שחיתות ואיום, הצבעה שלא כחוק, הפקעת שכר אולמות ועוד עבירות קטנות נוספות. המטרה של הפרק הדן בעבירות בחירות הוא לשמור על הליך בחירות תקין שיביא בסופו של דבר בחירות שתוצאותיהן תשקף נכונה את דעת הציבור. אנו עוסקים בהגבלת חופש הפעולה של המבקשים להיבחר לכנסת ושל מעורבים אוזרים, וזאת לטובת שמירה על מהות הדמוקרטיה כפי שמתבטאת בהליך הבחירות, ולמעשה לשבו הגנת הזכות לבחור ולהיבחר. להלן נדון בסעיף 122 לחוק הבחירות לכנסת הקובע את הדברים הבאים:
״ואלה דינם מאסר חמש שמם או קנס 20,000 לירות”:
- הנותן או המציע שוחד על־מנת להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מלהצביע בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת.
- המקבל או המסכים לקבל שוחד, לעצמו או לאדם אחר, כדי שיצביע או שימנע מלהצביע, בכלל או בעת רשימת מועמדים מסתימת.
- המאיים על בוחר בגרימת מק לו או לאדם אחר, אם הבוחר יצביע או ימנע מלהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסתימת.
- המבטיח לבוחר עבודה אם יצביע או ימנע מלהצביע בעד רשימת מועמדים מסתימת.
- המפטר או המאיים לפטר אדם מעבודה או מונע או מאיים למנוע ממנו קבלת עבודה כדי שיצביע או לא יצביע או משום שהצביע או לא הצביע בעד רשימת מועמדים מסתימת או משום שנמנע או לא נמנע מהצבעה או כדי שימנע או לא ימנע או לא נמנע מתעמולת בחירות, בכלל ובעד רשימת מועמדים מסתימת.
- המשדל אדם להצביע או להימנע מלהצביע בכלל או בעד רשימת מועמדים מסתימת, בדרך של השבעה, קללה, נידוי, חרם, נדר או הבטחה להעניק ברכה.
סעיף 123 לחוק הבחירות עוסק בדרכי שוחד והוא סעיף רחב, מסביר עו”ד שמואל סעדיה. פסק־הדין היחיד העוסק בנושא שוחד בחירות, עבירה על סעיף 122 הוא ע״פ 71/83 פלאטו שרון ואת׳ נ׳ מדינת ישראל.50
עו”ד שמואל סעדיה אומר: כב׳ השופט לוין מציין בפסק־הדין, כי איסור שוחד בחירות נועד לשמור על הבוחרים שלא ישעבדו זכות בחירתם לתמורה כספית (אם כי אדם יכול לקבל שוחד ולהצביע בכל זאת כרצונו). הוראת חוק זו באה לשמר חופש בחירה הן שכלי והן נפשי שהרי שוחד מגביל תופש זה. מלשון הסעיף עולה שמספיקה הצעת שוחד ולא הכרחי קיום בפועל. הערעור בעניין פלאטו שרון נסב על הרשעת המערער במתן שוחד בחירות. הסיבות היו:
- מר פלאטו שרון הבטיח להקים מכספו ומכספי חבריו בתים, אותם ישכיר במחיר זול לנזקקים (לזוגות צעירים ולמעוטי יכולת), ואף פתח ברישום לפרוייקט. בית־המשפט אומר שאין פסול בכך שמועמד מעמיד במרכז מערכת הבחירות שלו את פתרון מצוקת הדיור של מיעוטי יכולת וזוגות צעירים, אך כשמעבר לכך באה הבטחה ממשית להעניק לבוחר מסמים או לציבור בורותם שיבחת במועמד דירות מגורים בתנאים מפתים, תהיה הבטחה זו פסולה ונגועה בשוחד בהירות.
עו”ד שמואל סעדיה מוסיף: בית־המשפט קבע, כי אופן הצגת תוכנית זו על־ידי רשימת פלאטו שרון עשה אותה לנגועה בשוחד בחירות. כמו־כן בתעמולת הבהירות הודגש כי רכישת הדירה תיעשה ממקורותיו הכספיים. בית־המשפט קבע שדי בהצעת השוחד והעובדה שמר פלאטו שרון לא נתן דבר, מצביעה על־כך שזה היה למטרת תעמולה ולא פילנטרופיה כטענתו. כלומר בעובדה של אי־מימוש יש לרמת על הכוונה הראשונית, שמא מתנה ההבטחה לא כהבטחה ממשית, כי אם מתוך מניע לא אמיתי, ולא טהור, בכוונה להשיג באמצעותה השפעה על ציבור הבוחרים.
- שוחד של פעילי בחירות – מר פלאטו שרון שכר פעילים בכל רחבי הארץ. כעיקרון לא מתן לקיים מעמד בחירות ללא תשתית ארגונית של פעילים כשחלקם מקבלי שכר. בית־המשפט העליון קבע שניתן לשכור פעילי בחירות (היה מודע לעובדה שלא ניתן להתבסס רק על מתנדבים), שכן דרושה נוכחות של פעילים בשטח, אך יחד עם זאת קבע נקודת הבחנה לגבי העסקת פעילים. לדוגמא במצב שבו העסקת הפעילים, לפחות בחלקה נעשית שלא לצורך עבודת בחירות אמיתית וכשירה כי אם להבטחת הצבעת הפעילים ומקורביהם לרשימת פלאטו שרון, כמרכן הפעילים לא קיבלו הנחיות באשר למהות עבודתם וכן העדות של מנהל הבחירות של מר פלאטו שרוו, כי העובדים נשכרו לצורך הצבעה שלהם ושל קרוביהם.
אם־כן, בענייו פלאטו שרון הכריע בית־המשפט כי מדובר בשוחד פעילי בחירות שהינו אסור על־פי דין.
- תשלום לראשי ציבור וראשי עדות – איו פסול לדעת בית־המשפט בפניה לראשי ציבור וראשי עדות, אך זה כאשר הפניה היא על רקע רעיוני או כישורי המועמד. אך כשמדובר בטובת הנאה ישירה שניתנת לראש הציבור למענו או למען קהילתו, זהי התקשרות פסולה ומושחתת. בענייו זה היה קיים ספק ועל־כן לא יהיה למעשה זה חלק בהרשעתו.
- תמיכה כספית של רשימת פלאטו שרון ברשימת מועמדים מקומית בדימונה תוך הבטחה, כי יינתן כסף לתמיכה בהם. בית־המשפט פירש אף זאת כהצעת שוחד. כעיקרון קובע בית־המשפט כי אין פסול בעזרה הדדית בין רשימות כל עוד העזרה נובעת ממניעים רעיוניים או אף ממניעים של קרבה אישית בין הרשימות (זהות השקפות וכדומה). במקרה הזה היה מדובר בשוחד, שכן ההסכם לא היה הסכם של מיזוג רשימות על בסיס אידיאולוגי אלא על בסיס כספי גרידא. (“רכישת” קולות אנשי הרשימה המקומית ותומכיהם בדימונה).
בסופם של דברים הורשע מר פלאטו שרון בעבירות שוחד בניגוד לסעיף 122 לחוק הבחירות לכנסת.
לדעת המחבר יש להקפיד שבעתיים על טוהר המידות של המבקשים להיבחר לכנסת ישראל ולדאוג כי אכן יבוער נגע השוחד וכי בחירתם של הכשרים לבחור תהיה בחירה המושתתת על צו מצפונם בלבד.
סעיף 122 הוסף כתיקון לחוק הבחירות, לפני הכנסת ה־13 והוא קובע, כי ייחשב לעובר עבירת שוחד גם מי “שמשדל אדם בדרך של השבעה, ברכה, קללה, נידוי ובו׳”. כדי שיצביע או ימנע מלהצביע.”” הסיבה לתיקון וזיתה תופעה שצצה לפני הבחירות לכנסת ה־13 והיא שימוש בהשבעות ואיומים של אדמו״רים הקוראים לחסידיהם להצביע בבחירות לכנסת בעד מפלגה מסויימת ולא אוזרת, וכנגד כך התרתן של אותן השבעות ואיומים. כביכול ניתן היה לטעון שסעיף 123 המגדיר שוחד הוא סעיף רתב מטיבו ועל־כן נראית ההוראה החדשה כמיותרת, אך לדעת המחבר, סעיף זה מעיד על מגמת הכנסת להלחם בתופעה של שוחד בהירות בכל דרך אפשרית, מגמה שמתבטאת אף בחומרת העונשים על עבירות אלו.
עו”ד שמואל סעדיה מסכם: שאלה שטעונה ליבון והבהרה ולא הגיעה לערכאות היא השאלה בדבר הבטחה לכפיפים ופעילים מרכזיים לשמש בתפקידים ציבוריים כגון בתפקידי פקידות בבירה, חברות בהנהלות של גופים ציבוריים וממשלתיים במידה והנבחר הפוטנציאלי יגיע לתפקיד שררה כגון שר וכיוצ״ב – זוהי שאלה רצינית שהציבור הרחב יודע על עצם קיום תופעה, זו ודומות לה. השאלה היא היכן נמתח הקו בין הבטחה לגיטימית, רעיונית, פרסונלית מותרת לבין פעולה בלתי־כשרה ובלתי־חוקית. זו שאלה לא פשוטה אשר תלויה היכן נמתח הקו של כל מקרה ומקרה.
קטע זה נלקח מתוך הספר “בחירות – הזכות לבחור ולהיבחר” מאת עו”ד שמואל סעדיה.
