מאת: עו”ד שמואל סעדיה
הזכות להיבחר נשללת מאזרח אשר חוייב בפסק־דין סופי בעבירה שיש עמה קלון תוך חמש שנים שקדמו ליום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו, או לאחר מכן.
הנה כי כן, די בכך, שהאיש חויב בפסק־דין סופי בעבירה שיש עימה קלון, אף אם לא הוטל עליו עונש מאסר, כדי לפסול אותו מלהיות מועמד בתוך תקופת חמש השנים, שקדמה ליום הגשת רשימת המועמדים. היה והאיש נידון למאסר על עבירה שיש עמה קלון, עבירה שאותה עבר תמש שנים לפני הגשת רשימת המועמדים, לא יוכל להיות מועמד אלא אם כן תקופת המאסר עצמה תמה לא יאוחר מ־5 שנים לפני יוכו הגשתה של רשימת המועמדים. כלומר, אם המועמד נשא עונש מאסר על עבירה שיש עימה קלון, הרי שגם אם העבירה היתה לפני תקופת החמש שנים, שקדמה להגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו, לא יוכל אותו איש להיכלל ברשימת מועמדים אם לא סיים לשאת בעונש המאסר, לפני שהתחילה אותה תקופה של חמש שנים, שקדמה להגשת רשימת המועמדים.
במסגרת תיקון מס׳ 15 (תיקון עקיף) לחוק הרשויות המקומיות (פסלות לכהונה), תשמ״ט-989ו, שנתקבל בכנסת במארס 1989, הוספה פסקה בסעיף 7 (6) לחוק הבחירות לרשויות המקומיות, לפיה אם הוטל על אדם המבקש להיכלל ברשימת מועמדים, עונש מאסר בגין עבירה שיש עימה קלון שבוצעה יותר מחמש שנים לפני יום הגשת רשימת המועמדים, ואם עונש המאסר שהוטל עליו היה עונש מאסר של שנה ומעלה, לא יכול אותו אדם להיכלל ברשימת המועמדים, אלא־אם־ס עברו לפחות שש שנים מיום שסיים לרצות את עונש המאסר. במלים אחרות, אם לפי נוסח סעיף 7(6) ללא הפסקה הנוספת, היה אדם יכול להיכלל ברשימת מועמדים גם אם עברו רק חמש שנים מיום שסיים לרצות את עונש המאסר, הרי שמכוח הפסקה האמורה תחול עליו החמרה נוספת: צריך שיחלפו לפחות שש שנים מיום שסיים לרצות את עונשו ועד ליום הגשת רשימת המועמדים. הכל, כאמור, רק אם הוטל עליו עונש מאסר של שנה ומעלה.
יש לתהות לגבי עבירה שיש עמה קלון שנעברה מחוץ לגבולות המדינה, ואף השפיטה בגינה היתה במדינה זרה. האם גם במקרה זה תחול ההגבלה? נדמה לנו, כי התשובה היא חיובית, היות שהחוק אינו עוסק רק במי שנשפט בארץ, וכך אף ראוי שיהיה.
סוגיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא העדרה של הוראה מקבילה בחוק יסוד הכנסת. אמנם קיימת הגבלה על מועמדות בבחירות לכנסת על מי שעבר עבירות המהוות פגיעה בבטחון המדינה, אך, האם יש טעם לשלול את זכות המועמדות מחבר המועצה המקומית אך לא מהבר הכנסת בגין עבירה שיש עמה קלון? האם חבר הכנסת, שהעניינים המסורים בידו הינם כלל־ארציים וחשובים ביותר, ראוי שיהיה כשיר להיבחר לתפקידו זה אף אם עבר עבירה שיש עימה קלון בטווח של שנים ספורות לפני מועד הבחירות? נדמה, כי המצב כיום הינו פסול, ועל המחוקק לתת דעתו על כך זאת במיוחד לאור העובדה שתוק יסוד הממשלה החדש מכיר בחשיבות הגבלה זו בקובעו, כי “לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון וטרם חלפו עשר שנים מיום שגמר לרצות את עונשו”. נראה שמגבלה זו צריכה לחול אף לגבי הצגת מועמדות לבחירות לכנסת.
קטע זה נלקח מתוך הספר “בחירות – הזכות לבחור ולהיבחר” מאת עו”ד שמואל סעדיה.
